משמורת
במצב דברים, בו שני ההורים, בהתאם לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב – 1962, הינם המשמורנים הטבעיים על הקטין (קרי – "משמורת משותפת"), הרי כי הסדרי ראייתם בפועל (קרי – זמן שהותם עם הקטין), מתחלק שווה-בשווה, בהתאם לנסיבות ולצרכי כל אחד מההורים.
נוכח העובדה כי משליך נושא המשמורת (ובפרט הסדרי הראייה) על מזונות הקטין (וכל היוצא בהם), ברור מאליו כי מנסים אחדים לקבלת "משמורת משותפת" כהגדרתה הפורמאלית, כאשר לא תמיד האחרונה מתקיימת כלשונה וכסדרה.
במצב בו נקבעו הסדרי ראייה (וכן משמורת), קבועים או זמניים, בהם לא עומד אחד מבין הצדדים, הרי כי קמה לאחרון עילה להטלת סנקציות וכן קבלת הזכויות המגיעות לו, בהיותו המשמורן על הקטין בפועל.
כמו כן, יש לשוב ולציין כי חרף העובדה כי נתפסת המשמורת המשותפת לעיתים כ-"רשות", הרי כי יש להגדיר הדבר בגדר "חובה", בהיות שני הוריו של הקטין הם האפוטרופוסים האחראיים על טובתו ורווחתו, לאו-דווקא בפן הכלכלי-כספי.
לייעוץ משפטי בנושא מזונות ילדים התקשרו עכשיו או מלאו את טופס יצירת קשר
יש לך שאלה נוספת?
לקבלת ייעוץ ראשוני ללא התחייבות מעו"ד שרין סולן חייגו עכשיו 04-8668882 או לחצו על הלינק הבא, מלאו את פרטיכם ואנו נשמח לעמוד לרשותכם.