מזונות אישה

על פי ההלכה היהודית, חב הבעל לזון את אשתו בהיותם נשואים (ואין משנה האם באופן פורמאלי בלבד), בעוד זכותה זו של האישה נובעת ממערך הזכויות והחובות שבין הצדדים. מבחינה פורמאלית, מעוגנת זכותה של האישה לקבל מזונות מן הבעל בכתובתה, עליה חותם הבעל במעמד טקס הנישואין בין הצדדים (ועל כן – זכותה של האישה לקבל מזונות נובעת כפועל יוצא מטקס הנישואין עצמו).

קביעת מזונות האישה בפועל, נסובה היא על פי הכלל כי חייב הבעל לספק לאשתו את רמת החיים בה חיה האחרונה במהלך חיי הנישואין, לאו דווקא על פי השתכרותו של הבעל, כך שבמקרים רבים, תיתן הערכאה המשפטית הדנה בעניין מזונות האישה את דעתה בהילקחו הדברים הבאים בחשבון – הדירה בה מתגוררים/התגוררו בני הזוג, הנכסים ו/או הזכויות הרשומים על שמם של בני הזוג (לרבות נכסי נדל"ן, רכבים, נכסים כספיים, זכויות פנסיוניות וכל היוצא באלו).

במצב דברים זה, סייעתי לנשים רבות אותן ניסה הבעל לנשל מזכויותיהן המגיעות להן, על אחת כמה וכמה שעה בה במרבית המקרים – אחראית האישה באופן ישיר להצלחותיו של הבעל(ומכאן נגזרת חובתו של הבעל לזון את אשתו), כפי שצוין (בע"מ 4326/04) בפסק דינו של כב' השופט א. ריבלין, משנה לנשיא בית המשפט העליון, לפיו "… בני זוג עשויים לוותר על השכלה או על משרה, לעבוד או ללמוד שעות מעטות יותר, להקריב פוטנציאל לקידום ואף לוותר לחלוטין על קריירה, כל זאת כדי שיוכל בן הזוג האחר להתפתח בעצמו, למען טובתו-שלו, למען טובתו של הקשר הזוגי ולמען טובתה של המשפחה" .

מצדו השני של המתרס, הרי כי גם לאישה עצמה, כמו גם לבעל, התחייבויות במערכת הנישואין, לרבות קיום יחסי אישות וכן ביצוע מטלות הבית, אשר באם אין מקיימן האישה – דינה כדין "מורדת על בעלה" ועל כן – נשללת מן האישה זכאותה למזונותיה האישיים.

לייעוץ משפטי בנושא מזונות אישה התקשרו עכשיו או מלאו את טופס יצירת הקשר